העברה היא תופעה חשובה בפסיכולוגיה. מתוך מבטה של הקונסטלציה המשפחתית ניתן לומר, שההעברה מתרחשת כאשר המטופל מעביר משהו מ"הסיפור המשפחתי שלו" אל המטפל או אל אנשים אחרים. בעבודת הקונסטלציה המשפחתית, ניתן להסתכל על הסיפור עצמו ולנסות לעודד שינוי חיובי, כך שהצורך בהעברת הסיפור הלא פתור ילך ויפחת.

הסיפור של המטופל

לכל אחד מאיתנו יש דינמיקות חבויות במשפחה וקונפליקטים משפחתיים שמקשים עלינו, לחלק לא מבוטל מהם אנו כלל לא מודעים. כשאנו מסתכלים על הדינמיקות האלה, ניתן לראות בהן את הסיפור שלנו, או לפחות חלק מהסיפור שלנו. כאשר אנחנו מתייחסים להעברה של רגשות (או חוויות, רצונות, וכד') כלפי המטפל או כלפי אדם אחר, אנחנו רואים שהמטופל לקח חלק מהסיפור המשפחתי שלו (הדינמיקות המשפחתיות החבויות) והעביר אותם למטפל, לאחד מחברי הקבוצה או לאנשים אחרים.

בקונסטלציה המשפחתית אפשר להתייחס להעברה בדרך שונה. ניתן להסתכל על הסיפור עצמו, לעודד בו שינויים רצויים (כמעין פתרון), כך שהדברים הלא פתורים בסיפור המשפחתי החבוי ילכו ויפתרו "בסיפור עצמו". כתוצאה מכך, הסיפור לא יעיק על המטופל וימנע הצורך לעשות את העברה.

מפגש עם "הסיפור" של המטופל בקונסטלציה

כאשר מטופל מגיע למפגש טיפולי שבו מעורבת גם קונסטלציה, אפשר להסתכל על מערכת היחסים של המטופל עם מישהו משמעותי בחייו (מטפל, חבר, וכד'). אחרי ששמים לשניהם בדים, אפשר לשים את מה שנמצא בהם מתוך נקודת המבט של המטופל (אותה הרגשה או תחושה שיש למטופל כלפי האדם האחר) יכול להביא לגילוי סיפורים משמעותיים בעברו המשפחתי של המטופל ולהתרחשות חיובית בהוויה הפנימית שלו, כך שהצורך באותה העברה יפחת ואולי אף יעלם כליל.